תוקף משפטי לבוררות

> הצדדים התקשרו בהסכם שנועד להסדיר את היחסים ביניהם בקשר למקרקעין וכללי תניית שיפוט לפיה " כל סכסוך או חילוקי דעות שיתגלעו בין הצדדים בנוגע לביצועו ו/או פרשנותו של הסכם זה. יועבר להכרעתו של צד שלישי ניטרלי מוסכם שיגשר  בין הצדדים . אם הדבר לא יצלח יפני הצדדים לבתי משפט שמקום שיפוטם בעיר תל אביב בלבד ויחול הדין הישראלי.  לטענת הנתבעים הופר הסכם השותפות על ידי התובעים ועל כן רשמו הערת אזהרה . התביעה הוגשה בטענה שאין תוקף להסכם השותפות ומנגנון זכות הקדימה המעוגן בו, ועל כן יש למחוק את הערת האזהרה .

> לעניינינו פסק השופט בכל הנוגע לנפקותה של תניית הגישור כדלקמן:

> על פי תננית השיפוט, לא ניתן להגיש תביעה ישירות לבית המשפט אלא אם קודם לכן נעשה ניסיון לגישור בין הצדדים. אין חולק שלא נעשה ניסיון לגישור בין הצדדים . הנתבעים תירצו זאת בעובדות כלשהן שלהן טענו ללא תצהיר המוכיח אותן , אף לכאורה .  עוד כתב השופט כי הוא יסתמך על טענה בדבר הסכמה לוויתור על גישור , במיוחד כאשר גם לפי הטענה , לא היה ויתור על גישור, אלא הנתבעים סברו שאין צורך בגישור . יתר על כן, גם כאשר סברו שאין צורך בגישור, אין ספק שהסברה הזו איבדה מתוקפה כאשר הוגשה התביעה והם נוכחו לדעת שהתובעים עומדים על טענותיהם . ומאז שהוגשה התביעה לא עשו הנתבעים דבר לקיום הליך הגישור . זאת למרות דבריהם על נכונותם להליך גישור.

> התובעים טוענים, שעצם העובדה, שהנתבעים לא נקטו בהליך גישור מצביעה על כך שגם הם הבינו שהתביעה אינה נשלטת על ידי תניית השיפוט.  לא אכריע בשלב זה בטענה זו. 

> הדרך המתאימה והמוסכמת לבירור הסכסוך בין הצדדים היא בהליך גישור . רק אם הליך הגישור ייכשל , יהיה צורך להכריע בשאלה אם אי נקיטת הליך גישור על ידי הנתבעים משמעה ויתור על תניית השיפוט ואז התביעה תתברר בחיפה או שאי נקיטת ההליך אין משמעה ויתור על תניית השיפוט, ומשנכשל הגישור על בית המשפט בתל אביב להכריעע בתסיעה .

> לפיכך, יבואו הצדדים בדברים ביניהם ויודיעו את שמו של המגשר שהם מסכימים לפנות אליו בישיבת קדם משפט . אם הצדדים לא יסכימו לפנות לגישור או שהגישור ייכששל, אכריע בשאלת הסמכות המקומית.

> ניתנה היום ל תשרי תשפ"ב , 6 באוקטובר 2021 בהיעדר הצדדים.

> סיכום של הכותבים   

> עיננו הרואות, רבה הקרבה בגישת בית המשפט לזו החלה ביחס לסעיף 5 לחוק הבוררות, דהיינו, נוכח קיומה של תניית גישור בחוזה, אם קיימת נכונות מצד המבקש לקיים צניית הגישור ואם לא היה במהלכיו ללמד על כך שוויתר על הגישור אזי הדרך המתאימה והמוסכמת לבירור הסכסוך בין הצדדים הוא בהליך גישור.

> אין ספק שבכך בית המשפט נותן משקל ונפקות לתניית הגישור בהסכם בדומה לתניית הגישור ( לדעת יהיה צריך היות בהתאם לתניית בוררות ) , בקובעו , שתנייה שכזו, חוסמת את האפשרות להתעלם ממנה ולפנות, בניגוד לה , ישירות לבית המשפט, אלא מחייבת את הצדדים לפנות להליך תחילה של גישור.

> שנבל מרדכי